מצוי שחברה מנפיקה מספר סדרות אגחי"ם, וחלקם הונפקו לפני שהחברה חתמה על היתר עיסקא. באופן זה נמצא שההלואה (ההנפקה) שנעשתה לפני שהחברה היתה חתומה על היתר עיסקא היתה הלואה בריבית. מאחר שהאג"ח נסחר, מצוי מאוד שהקונה רוכש סדרת אג"ח זו על סמך שיש לחברה היתר עיסקא, אבל זה טעות, כי אג"ח זה לא חל עליו ההיתר עיסקא. למרות שהיום כבר הסכימה החברה שכל עסקיה יהיו על פי היתר עיסקא, אבל החלטה זו תקפה רק מכאן ולהבא, לגבי כל עסקיה הנעשים מיום חתימת ההיתר עיסקא, אבל העסקים שנעשו בעבר אינם כלולים בהיתר.
השאלות בעריכת היתר עיסקא לאג"ח שהונפק בעבר
והנה מצד הדין שייך להפוך גם הלואה קיימת לעיסקא, למשל אם ראובן הלואה לשמעון כסף ללא ריבית, ומעכשיו הוא רוצה ששמעון יתן לו תוספת ע"י "היתר עיסקא", יכול שמעון להקנות לראובן חלק בעסקיו כתמורה לחוב [ובזה נגמר החוב הקודם] ומעכשיו ימשיך שמעון להתעסק בעסקיו עבור חלקו של ראובן ויתן לו רווחים. כמו כן אצל חברה מנפיקה יכולה החברה להחליט שאחרי חתימת ההיתר עיסקא היא פורעת את החוב הקיים למשקיעים ע"י הקנאת נכסים, ומעכשיו תתן רווחים למשקיעים ככל דיני היתר עיסקא. אכן צריך להדגיש כמה פרטים בתיקון זה.
- פעולה כזו צריכה הסכמה של שני הצדדים ובשום אופן לא יתכן לעשות כן נגד דעת המשקיע שכבר מחזיק בידו שטר חוב עם התחייבות של רבית [ובמאמר אחר יתבאר שגם היתר עיסקא שנעשה לפני ההנפקה מסתבר מאוד שאינו מועיל ללא הסכמת המשקיע]. ולכן תיקון זה יועיל רק לגבי משקיע שמעוניין בכך וקונה את האג"ח על דעת הפתרון הזה.
- אין זה נכלל בלשון רגיל של שטר היתר עיסקא, הכולל בדרך כלל רק עסקאות שמכאן ואילך. ולכן צריך לכתוב כן במפורש.
- צריך לזה קנין מיוחד, כי בהיתר עיסקא של שעת ההנפקה הכסף שהמשקיע נותן הוא הקונה חלק בעסקי החברה, אבל כאן שהכסף כבר נמצא אצל החברה, ואף כבר השתמשו בו ואינו קיים, אין כאן מעשה קנין בשביל הקנאת הנכסים [אכן בחברה שעושה כל הזמן עסקים חדשים, יכולה החברה לקנות ולעשות את העסק החדש שאחרי חתימת ההיתר עיסקא לטובת המשקיע ולפרוע בזה את החוב]. אפשר לקבוע בשטר שהקנין לזה יהיה בהנאת מחילת מלוה [שדינה כקנין כסף], שתמורת הנאת המחילה קונה המשקיע חלק בעסקי החברה.
- עוד צריך לשים לב, כי כפי המקובל באג"ח יש מועדים שנתיים או דו שנתיים או רבעוניים לפרעון הרבית, ואמנם גם באמצע התקופה יש רבית צבורה אלא שזמן הפרעון הוא במועדים הקבועים מראש. נמצא שאגרת חוב שהונפקה ללא היתר עיסקא וצברה רבית, רבית זו אסורה לגבייה. וכשהחברה עושה היתר עיסקא מכאן ולהבא ורוצה להפוך את החוב לעיסקא, אי אפשר להפוך את כל החוב הקיים לעיסקא שהרי יש בחלקו איסור רבית, והעצה היא להקנות נכסים רק כנגד חלק הקרן המותר בגבייה ולא כנגד כל החוב הכולל את הרבית. ומכל מקום מותר בדרך כלל לגבות אח"כ את הרבית שהיתה צבורה, כי אפשר לכלול רבית זו בתוך רווחי החברה משעת החתימה ואילך שהמשקיע זכאי לקבל אותם [ובמקרה שהרבית הצבורה היא גבוהה ולא ניתן לכלול אותה ברווחים, יכולה החברה (כשתוכיח זאת) שלא לשלם למשקיע רבית זו].
בעיה זו שכיחה במיוחד לגבי הרחבת סדרות, שמאחרי שהורחבה הסדרה לא ניתן להבחין בין מה שהונפק בתחילה לבין מה שהונפק בהרחבת הסדרה. ונמצא שגם אם חברה חתמה על היתר עיסקא לפני ההרחבה, עדיין יהיה תערובת של אגרות חוב הכפופים להיתר עיסקא עם אגרות חוב שאין להם היתר עיסקא, ללא יכולת הבחנה וסינון.
הפתרון לכל הנ"ל
כדי לתקן בעיה זו צריך להוסיף סעיף מיוחד בהיתר עיסקא בנוסח דלהלן.
"מוסכם בזה, שאם יש או יהיה איזה חוב עם חשש ריבית, שלא חל עליו בתחילה תנאי היתר עיסקא זה – מיד כשיתאפשר שיחולו עליו תנאי היתר עיסקא זה, יחולו הם עליו על החלק המותר בגבייה באותו זמן, בזמן ובאופן המועיל ביותר למנוע איסור ריבית ושאר איסורים. ומהזמן הזה יהיה הנותן שותף בעסקי ונכסי המקבל בקנין המועיל כפי כל התנאים הנ"ל, והמקבל יעסוק בהם בתורת עיסקא".